הסכם מקרקעין היסטורי נחתם היום בין רכבת ישראל לרשות מקרקעי ישראל. על פי ההסכם, יוכלו רמ"י ורכבת ישראל לפתח מסחר, אזורי תעסוקה ומגורים בסמוך ומעל למתחמי תחנות הרכבת. רכבת ישראל תורשה לפתח מסחר ושירותים לנוסעים בהיקפים שונים, בהתאם לגודל התחנות. ההערכה היא כי בהתאם להסכם החדש, ב-10-15 השנים הקרובות, יקדמו רכבת ישראל ורמ"י פיתוח מקרקעין בתחנות הרכבת השונות, בהיקף כולל של כ-7 מליון מ"ר, עם צפי הכנסות של כמיליארד וחצי שקלים והכנסות שוטפות של כ-400 מיליון שקלים בשנה.

הקמת מבני משרדים ומרכזי קניות במתחמי תחנות הרכבת ברחבי הארץ ומיצוי הפוטנציאל הרב הטמון במיקומים אלו בכל רחבי הארץ הוא צורך לאומי. תוכנית פיתוח המקרקעין צפויה להביא, בין היתר, לתוספת מקומות עבודה, בילוי ומסחר באזורי הביקוש ביישובי הפריפריה ולחיזוקם. במקביל יתאפשר לציבור גדול יותר לעבור לתחבורה ציבורית ולוותר על כלי הרכב הפרטיים.

במסגרת ההסכם החדש סווגו תחנות הרכבת ל- 4 קבוצות על פי גודלן, מהן נגזר השטח לפיתוח: 1,500 מ"ר נטו בתחנות המוגדרות כקטנות ו- 3,000 מ"ר בתחנות המוגדרות כתחנות בינוניות (דוגמת נתב"ג, באר שבע, חיפה בת גלים, חולון, פתח תקווה ראש העין). בתחנות גדולות, תוכל הרכבת לפתח מסחר ושירותים לנוסע בהיקף של עד 6,000 מ"ר (נטו) ואילו בתחנות המוגדרות כתחנות מטרופוליניות, דוגמת תל אביב מרכז (סבידור), תל אביב השלום, ירושלים בנייני האומה, חיפה מרכז השמונה, נתניה ובת ים, תוכל רכבת ישראל לפתח מסחר ושירותים לנוסע בהיקפים גדולים אף יותר.

על פי תוכניות פיתוח המקרקעין למסחר ותעסוקה במתחמי הרכבת לתקופה של בין 10-15 השנים הקרובות, אנו צופים להשפעות הבאות:
1. הגדלת נסיעות ברכבת בגין פיתוח המקרקעין ויצירת שימושים חדשים במתחמי התחנות בהיקף של בין 10-15 מיליון נסיעות לשנה.
2. פיתוח מסחר ותעסוקה בהיקף של כ-170 אלף מקומות עבודה, בצמוד לתחנות רכבת.
3. פיתוח מסחר ותעסוקה בתחנות הרכבת כולל שירותים נלווים במתחמי התחנות ופיתוח מעל מבני התחנות בהיקפים של כ-800,000 מ"ר.
4. פיתוח של מסחר ותעסוקה באזורים הצמודים עד לכ-300 מטר מהתחנות (מרחב התחנה) בהיקפים של כ-1.7 מליון מ"ר.
5. פיתוח של מסחר תעסוקה ומגורים באזורים הצמודים לתחנה (מעבר לטווח ה-300 מטר) בהיקף של כ-4.5 מליון מ"ר.
שלב זה כולל עבודה על כ-30 מתחמים משותפים וכיום נבחנים כ-15 מתחמי תחנות חדשים, אשר אינם כלולים עדיין בתכנון המשותף, והפיתוח בגינם אינו כלול בנתונים אלו.

ההסכם החדש, גובש לאחר עבודה מאומצת שנעשתה במהלך השנה החולפת בשיתוף משרדי התחבורה, השיכון והאוצר. ההסכם יאפשר הגדלת הכנסותיהם של חברת רכבת ישראל, רשות מקרקעי ישראל והרשויות המקומיות. בנוסף, יצמצם את תלותה של חברת רכבת ישראל בכספי הסובסידיה הממשלתיים ובמקביל יופנו רווחי החברה להמשך שיפור השירות לנוסעים, על מנת לעודד אזרחים נוספים לעבור לנסיעה ברכבת.

המודל על פיו הותווה על בסיס ניסיון שהוכיח את עצמו במדינות רבות, בהן משמשות תחנות הרכבת כמרכזי תעסוקה, בילוי ומסחר מניבים ושוקקי חיים, המשמשים לא רק כתחנת מעבר עבור הנוסעים, אלא כמרכזים פעילים בלב המרקם העירוני, הנגישים על ידי שירות רכבתי לאורך כל שעות היום.

תשלומי הרכבת לרשות מקרקעי ישראל כפי שנקבעו בהסכם יעמדו על:
• 2% לשנה מכלל הכנסות חברת הרכבת משירותים תפעוליים וסובסידיה (מכירת כרטיסים והובלת מטענים).
• 8% לשנה מהכנסות משירותים מסחריים.
• תשלום מהוון בגין חכירה ל-49 שנים של זכויות בניה וזכויות מסחריות מעל מתחמי רכבת.